שינויים ומעברים הם חלק בלתי נפרד ממציאות חיינו והקורונה חידדה לנו את זה , למי שטרם הפנים . יכולת ההסתגלות לשינויים משתנה מאדם לאדם. היכולת לקפוץ למים חדשים , תוך פרידה מהשגרה המוכרת והבטוחה ולסגל הרגלים חדשים ויציבים משמשת אותנו בכל תחומי חיינו.
היכולת הזו להתגמש ולהתאים עצמנו למציאות החדשה על ידי יצירה וייצוב הרגלים חדשים , היא זו שקובעת את חווית החיים שלנו. קיים יחס ישיר בין יכולת זו וחווית חיים מהנה ולתוצאות מוצלחות יותר.
בעבר התפיסה הייתה שהיכולת הזו היא שליטה עצמית גבוהה וייחסו תכונה זו לאנשים שהצליחו והשיגו תוצאות טובות במטרותיהם ובשינויים שעשו. לאלה שנכשלו או לא הצטיינו ייחסו יכולת שליטה עצמית נמוכה .
במחקרים שנעשו על החלטות של אנשים לעשות שינוי ולשנות גישתם נמצא שרבים מאתנו הצליחו להחזיק מעמד למשך תקופה קצרה וזהו. אנחנו לא טובים בעקביות, גם שאנחנו מאוד רוצים להשתנות זה קשה מאוד. שאנחנו מקבלים את ההחלטה הראשונית להשתנות אנחנו מגייסים את כוח הרצון שלנו ואת יכולת השליטה העצמית שלנו.
אבל היכולת לדבוק בהחלטה לאורך זמן קשורה בחלקים אחרים במוח שלנו. מדעי המוח מחלקים את השינוי ההתנהגותי לחלק שכולנו מצליחים בו ולחלק שבו אנחנו נכשלים. תצפיות על אנשים שהצליחו להגיע אל החלק השני לימדו שאנשים אלה מצליחים להפוך את ההתנהגויות הרצויות לאוטומטיות, באופן כזה שהן קורות כמעט מעצמן.
חלק גדול מההתנהגויות שלנו חוזרות על עצמן בכל יום, בזמן שאנחנו חושבים על דברים אחרים. זה מה שהרגלים מאפשרים לנו, להיות חופשיים לחשוב על דברים מעניינים יותר ולקבל החלטות משמעותיות יותר ולא להיאבק בכל יום מחדש בשאלה אם אנחנו רוצים קפה בבוקר ואם נלך לאימון היום או נשב על הספה.
רובנו עדיין מאמינים ששינוי מתרחש באמצעות כוח רצון ושליטה עצמית. בפועל מי שמשתמש בשליטה עצמית ובכוח הרצון הם אלה שלא טובים ביצירת שינוי ולא מצליחים להשתנות . הם עסוקים במאבק ובצורך לקבל החלטות כל הזמן מה שמתיש אותם וגורם לתחושת סבל וחוסר עקביות. לעומתם אלה שמצליחים להשתנות הם אנשים שיודעים איך לבנות הרגלים. במקום שימוש בשליטה העצמית הם מצטיינים בעיצוב סביבות והרגלים שעוזרים להם להשיג את המטרות שלהם.
היכולת לעצב את הסביבה ולפתח הרגלים שמקדמים אותנו לעבר מטרותינו, מקורה בתפיסה שלנו לחוויית השינוי שעוצבה ,הוטמעה ונצרבה בנו עוד בילדותנו המוקדמת.
מציאות חיים משתנה ולא יציבה בילדות המוקדמת והתנהגות חרדה של הורינו שלא נתנו לנו חבל ורשת ביטחון מגנה לקפוץ למים חדשים ולהתנסות היא זו שמבדילה בתפיסה שלנו לחוויית השינוי. האם שינוי נתפס עבורנו כאתגר והזדמנות או האם נדבק בשגרה רעה וקשה ובלבד שלא נאלץ לשנותה ונחווה מאוימים וחסרי אונים.
השוני בין אדם שתופס וחווה את השינוי כאתגר או הזדמנות לבין זה שחווה סבל , קושי וחוסר אונים, נובע גם מהחוויות הראשונות ובפרט הראשונה שלנו כילדים מול מציאות משתנה ולא יציבה , היא זו שנצרבת בתת המודע ומבדילה בין התפיסה וההתמודדות שלנו עם שינויים והיכולת שלנו להתמיד בהם ולהיות עקביים. ששאלו אנשים למה אין להם הרגלי בריאות טובים יותר, הם ענו שחסרה להם שליטה עצמית והם נכשלים בשינוי ההתנהגות כי הם דפוקים . מה שגורם לחוש בושה ולהרגיש אכזבה וכישלון.
ברגע שאתה מבין שההרגלים שלך תלויים באופן מהותי בסביבה ושהיום בניגוד לילדות אתה זה שיכול לייצר את שינוי הסביבה ובכך להקל על השינוי ההתנהגותי. על מנת לשנות את הסביבה יש להבין מהם הכוחות המפריעים בסביבה הקיימת. אם צריך להוציא את האוכל הלא בריא מהבית , להשתמש במזומן במקום באשראי וכ'. ההשפעות הסביבתיות האלה מאטות החלטות לגבי הדברים שאנחנו לא רוצים לעשות ומאיצות החלטות לגבי הדברים שאנחנו רוצים לעשות. הסביבה שאנחנו חיים בה משנה את האופן שבו אנחנו עושים דברים .
הרגל הוא קיצור דרך מנטלי. זו הדרך בה המוח שלנו לומד לחזור על מה שעשינו בעבר ולהשיג לנו תגמול. רק ביצוע התנהגותי באופן עקבי מייצר הרגל וכאן רובנו נכשלים. ההתמקדות בתוצאה שאותה אנחנו רוצים להשיג בכל דרך היא זו שמונעת מההרגל להיווצר. ההסתמכות בכל פעם מחדש על השליטה העצמית שלנו גורמת לשינוי להיכשל. רק חזרה עקבית על אותה התנהגות שוב ושוב מתחילה לייצר זיכרון של הרגל שמאפשר להתנהגות להתקבע. אין כאן קסם, הרגלים נוצרים לאט לאט שאתה חוזר על אותה התנהגות באופן עקבי .
גורם קריטי נוסף בהצלחת התהליך של יצירת הרגל הוא התגמול. ניסיון לעשות דברים שאנחנו לא באמת רוצים ואוהבים לא יביא איתו את העונג הנדרש על מנת שנחזור על הפעולה הזו מספיק פעמים בכדי שתהפוך להרגל.
אנשים מאוד מתקשים לייצר הרגלים חדשים בסביבה מוכרת. לכן, תקופת הקורנה שנכפתה עלינו, מהווה חלון הזדמנויות לקבל החלטות חדשות.
חשוב לבחור במשהו שאנחנו נהנים לעשות. הנתון שחוזה הכי טוב את היכולת של האנשים להתמיד בעשייה לקראת השגת המטרה שלהם הוא לא כמה חשוב הדבר עצמו, אלא כמה כיף זה היה .